לימודי הרוח במערכת החינוך עוברים שינויים גדולים בשנים האחרונות. רפורמות פדגוגיות ומבניות בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה משפיעות על אופיים של תחומי הדעת, צורת ההוראה, הלמידה והערכה, ועל מעמדם של המקצועות ההומניים בבתי הספר. בתקופה זו, בה האוטונומיה הפדגוגית מתרחבת בתחומי הרוח, מרתק לבחון את לימודי הרוח במערכות חינוך במדינות אחרות שנחשבות כמקדמות את התחומים הללו.
גלעד ברנדס מאוניברסיטת תל אביב סקר עבור לשכת המדען הראשי במשרד החינוך את לימודי הרוח בארבע מדינות - צרפת, איטליה, סינגפור ומדינת ניו יורק.
אנו מביאים כאן חלק קטן מדברי הסיכום של ברנדס בסקירה, וממליצים בחום לקרוא לעומק את הדרך שבה כל מדינה חושבת ומקדמת את לימודי הרוח במערכת החינוך שלה. הדברים מעוררי חשיבה לא רק עבור קובעי מדיניות בנושא, אלא גם עבור המורה, רכזת המקצוע, הרכז הפדגוגי ומנהלת בית הספר. הסקירה מעלה שאלות רבות - מה נחשב ליבה? אילו מקצועות שומרים על המבנה התחומי ואילו עוברים למודל רב תחומי? אילו צורות הערכה כדאיות במקצועות השונים ועוד.
ברנדס כותב:
" ניתן להצביע על המאפיינים הייחודיים לכל אחת מהמדינות. בצרפת, עיקר הייחוד הוא הדגש שמושם על לימודי פילוסופיה בתיכון, מקצוע שבדרך כלל אינו נלמד במסגרת בית הספר. בפרט, בחינת הבגרות בפילוסופיה נתפסת כמוסד בעל חשיבות לאומית. היא נחשבת לבחינה קשה ומאיימת במיוחד ומהווה מושא לעיסוק ציבורי ותקשורתי. נוסף על כך, ניתן להצביע על דגש שמושם על לימודי תולדות האמנות בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים. גם באיטליה ישנם לימודי חובה בפילוסופיה בתיכון. אולם,עיקר הייחוד במדינה זו הוא שהלימודים בתיכון נעשים במוסדות נפרדים, שכל אחד מהם מוקדש ללימודים בתחום מסוים. במסגרת זו, קיימים תיכונים ייעודיים לתחומים ששייכים למדעי הרוח, ובראשם התיכון הקלאסי, שמתמקד בלימודי התרבויות והשפות הקלאסיות של יוון העתיקה ורומא והתיכון ההומני,שמתמקד בלימודי מדעי הרוח או "מדעי האדם" ובכלל זה פסיכולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה וחינוך. בסינגפור נעשים מאמצים לעידוד מצוינות בלימודי הרוח באמצעות הפעלת תוכניות מיוחדות לתלמידי םמצטיינים.. במדינת ניו יורק, נעשים בשנים האחרונות מאמצים גדולים לקידום לימודי האזרחות, אשר נתפסים כהכרחיים לקידום תודעה אזרחית ועידוד השתתפות אזרחית פעילה ואחראית בקרב התלמידים. "
